טריאתלון עוטף ישראל

מסע אלונקה 

מניפסט של תקווה

 באוקטובר7 כשהיינו באימון אתגרית בדרך להגשים עוד תחרות איש ברזל, ולהיות בפסגת החלום של כל טריאתלט.  הגענו לשם ולא בפעם הראשונה,  חזקים מתמיד, נחושים, ובעלי מוטיבציה שלא הייתה מביישת אף יחידה מובחרת.

ההמשך שלא אתמקד בו, כרגע, הביא אותנו לתוך מציאות של כאב סבל ואובדן הביטחון האישי המשפחתי, הקהילה.  הבית החברים שאיבדנו,. המציאות שעד היום מחזיקה אותנו בקיפאון, בחידלון. ההרס התפיסתי, התחושה, שאין מאיפה לאן ולמה. 

ובהחלטה מהלב שהדרך שלנו להיות חזקים יותר,  להחזיר לנו את המשמעות בעיקר שלנו בעיני עצמנו. 

ומכאן נבט הרעיון של איך לעזור לאחרים בעוטף. עם ובאמצעות האנשים המצויינים, שצמחו בתוך הקבוצה אתגרית עוטף עזה.

בלי לקחת נשימה, בלי לחשוב יותר מ דקה, קפצנו למים של העשייה למען הקהילה בעוטף. 

מתוך כוונה לעזור להיות לתת ובעיקר, להתמודד עם הדרך החדשה שבין אם נרצה או לא, היא מפותלת, היא מלאת בורות מהמורות, ובעיקר לא ברורה, .

הכוונות הטובות לייצר חוסן לעוטף                                 .

הביאו אותנו למציאות שבה אנחנו לא לבד, פתחנו אלונקה, לסייע לסחוב, לעודד, להוביל להצליח. 

המשמעות של מסע אלונקה, היא שונה בתחליט מכל מסע אחר. היא לא מבטיחה תהילה, היא לא מעוררת השראה. היא כל כולה, נחישות  צניעות חריקת שיניים. והיישרת מבט קדימה. מבלי להביט לאחור.  

ההחלפות מתחת לאלונקה, הן רק בהתנדבות, אף אחד לא נכנס כי אומרים לו. להפך. נכנסים רק החזקים בראש, ללא קשר לכוח פיזי,.

היא המהות של המשפט המשמעותי כל כך.

כשהגלים מתחזקים, החזקים מתגלים. 

 

יש באתגרית את האנשים הכי מוכשרים שפגשתי בעוטף.

 יש לנו במשפחה אתגרית,  את הדבר האמיתי, שהביא אותנו 10 שנים ביחד לאן שהגענו. 

לכידות, שייכות, מסירות,. צניעות ומעל לכל. מבחן התוצאה... אנחנו מסוגלים,. אנחנו שייכים ואנחנו  לא מוותרים.  

ניהול משברים בתחרות סיבולת, שכולנו פגשנו.  

התמודדות עם פציעות מתסכלות במהלך האימונים, רגע אחד לפני התחרות. 

את הכאב של מי שלא איתנו ניקח עמוק איתנו לכל מקום שנגיע אליו.

אנחנו מביטים קדימה . כי התקווה באמת עוד לא מתה. 

כל יום אני פוגש את ה למה לא. בשביל מה, מה זה נותן לנו.

ומול כל הלא,. 

אנחנו כאן עם העמותה שלנו, כולנו כדי לעשות את הכי טוב שאנחנו יודעים

התמדה>מסירות>הכלה>הגשמה.  מה שבעבר הכרנו

 לאהבת הספורט בשביל החיים .

 

כרגע תחת כנפי העמותה 

אנחנו עם הטריאתלון בוגרים נערים ילדים.

וקבוצות ריצה הליכה בעוטף.

 

לטווח הקרוב יש לנו קבוצות הליכה ריצה במסגרת חוסן, מכללה, הכנה לצבא, שחייה בים, ועוד לא מעט יעדים ואתגרים. וכאן כל זה מחזיר אותי להתחלה.

 מסע אלונקה , זה לא קל, זה קשה זה אמיתי,  וזה אפשרי.

ונכון להיום סדרי העדיפות שלנו, הם מה אנחנו יכולים לעשות למען העוטף. לפני שנחזור להיות מה אנחנו יכולים לעשות למען הספורטאים שאנחנו.

במסע האלונקה שלנו, הבחירה היא רק שלכם, אם להיכנס ובאיזה אופן לקחת חלק. 

ברור לי שמחר זה לא כמו מה שהיה.ברור לי שכולי תקווה שבעוטף,  יוכירו גם לנו טובה. במעשים שלנו.      

מוזמנים להצטרף למסע האלונקה. 

באהבה הערכה ומעל לכל באמונה שלמה. שזאת דרכנו. זאת השליחות שלנו.

 

למדן